איזורי עישון באירועים – מה קובע החוק ומה נהוג?

אם מסתכלים אחורה, כבר קשה להיזכר בימים שבהם ניתן היה לעשן איפה שרק היינו רוצים בין אם זה במסיבות, מסעדות, ברים בתי קפה ואפילו היו שנים אי שם בשנות ה-80 שהמעשנים גם היו צורכים את הסיגריות שלהם בטיסות. על פי החוק שנקבע בשנת 2018 על ידי ועדת הבריאות של הכנסת, חל איסור על עישון במקומות בהם מתקיימים אירועים, פסטיבלים והופעות מתחת לכיפת השמיים, בהם יש יותר מחמישים אנשים. אז מה לגבי איזורי עישון באירועים?

החוק חל גם על מקומות ציבוריים סגורים כמו מסעדות, בתי קפה, מוזיאונים וכדומה. החוק תקף על משרדים ממשלתיים, בתי משפט, עיריות ומועצות מקומיות, אירועים בהקשר של פעילות גופנית, בריכות שחיה, כניסות לגנים ומתחמי בתי ספר, גני שעשועים, חניונים מקורים, גני חיות ועוד. כלל האזורים הללו רשאים על פי חוק לקבוע אזורים המיועדים לעישון. איזורי עישון חייבים להיות בטווח של לפחות עשרה מטרים מהכניסה או מהיציאה של המקום עליו חלים הכללים. הסיבות להרחבת החוק הקיים הן בשל הנזקים הבריאותיים שהעישון גורם תוך יציאה למאבק בעישון לטובת האזרחים, שמירה על רווחה, ניקיון ובריאות.

 

איזורי עישון באירועים – מה לגבי קנאביס?

החל משנת 2017 משרד הבריאות התיר באופן רשמי שימוש בקנאביס רפואי בציבור. חשוב להבין כי עישון קנאביס רפואי בציבור עדיין אסור, אלא מדובר בצריכה של השמן או צריכה של החומר באידוי. כלומר, מטופלים בקנאביס יכולים להחזיק את התרופה במרחב הציבורי. מדובר על שישית מכמות האספקה החודשית. את שמן הקנאביס הרפואי ניתן לצרוך ללא כל הגבלה. ההחזקה של השמן מותרת בכל מקום. על המוצר להיות באריזתו המקורית. החזקה של התפרחת (ג‘וינטים או פרחים) מותרת רק בכמות של 5 ימי צריכה, כאמור באידוי בלבד. עישון קנאביס עדיין אסור בציבור, גם כשיש איזורי עישון באירועים, ומותר רק בכתובת הרשומה ברישיון של המטופל, בחדר נפרד ומבלי שאדם זר מוכח בו.